<h1>צרור החיים הדרך החמישי סימן א'</h1>
<h2>דף נג:</h2>
וליל יום הכפורים מנהג שמדליקין מבערב הנרות כמו בליל שבת. ואין מברכין על אותה הדלקה מאחר שהיא מנהג. והטעם להדלקה זו כדי שידע שאסור בתשמיש המטה, שהרי מדרך הצניעות שלא ישתמש [אדם] עם אשתו לאור הנר. וכשחל יום הכפורים בשבת ההדלקה חובה משום השבת, ומברכין עליה.
<h2>דף סח:</h2>
כתיב (ויקרא כ"ג), ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש. אמרו חז"ל (ברכות ח', ב') וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין. אלא כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי. כלומר כאילו נצטוה להתענות תשיעי ועשירי והתענה. זהו פשט הכתוב, ועניתם את נפשותיכם על ידי תשעה לחדש שזהו דרך האכילה, כי דרך האדם כשאוכל מאד כי ליום המחרת יותר מעונה מכשאינו אוכל. אבל אין לדקדק מכאן כי התענית גם בתשיעי ועשירי שהוא יותר [חשוב], דאדרבה גריעות הוא. אלא יש לאדם לעשות סעודה גדולה בערב יום הכיפורים. וכן מנהג ישראל. וכן אמרו חז"ל במסכת חולין בפרק אותו ואת בנו (פ"ג, א') כי ערב יום הכפורים היו עושים סעודות גדולות בארץ הגליל. [ואפי' החכמים] הרגילין להתענות כל השנה בערב יום הכפורים היו עושין סעודה גדולה, כמר בריה דרבינא דהוה יתיב בתענית כוליה שתא לבד ממעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכפורי, כמו שכתבנו בראש השנה.
